בנק לאומי בע"מ נ' מילר רוסלן

החלטה

1)התובע הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה בקשה לביצוע שטר.

2)המדובר בשטר חוב מיום 2/4/01 ע"ס של 9,433 ₪ שמועד פרעונו היה ביום 2/4/04.

3)על שטר החוב חתומים ה"ה קוזנצוב דניס וטטיאנה כעושי השטר לטובת התובע. הנתבע חתם כערב לשטר החוב עם ערבה נוספת.

4)במסגרת התנגדותו לביצוע השטר הנ"ל העלה הנתבע את הטענות הבאות:

ראשית, הוא אינו קורא את השפה העברית. במעמד חתימת השטר לא הוסבר לו על מהות המסמך עליו התבקש לחתום.

שנית, התובע לא נקט בהליכים כנגד עושי השטר ואף כנגד הערבה השניה.

שלישית, התובע אינו מפרט כיצד הגיע לסכום הנקוב בשטר.

רביעית, הוא מעולם לא קיבל כל הודעה מהתובע כי עושי השטר אינם ממלאים את חובתם כלפי התובע. ככל שנודע לו על מחדלים של עושי השטר היה פועל כנגדם לרבות הגשת בקשה לעיכוב יציאתם מן הארץ.

חמישית, התובע לא צירף לבקשתו את הסכם ההלוואה בינו לבין הלווים הם עושי השטר.

שישית, התובע התרשל בגביית החוב מאת הלווים שכן לפי מיטב ידיעתו הלווים עזבו את הארץ כשנתיים לאחר מועד פרעון השטר ביום 2/4/04 ובמחדלו זה גרם לו נזק בלתי הפיך.

5)ב"כ התובע בתגובתו מציין את העובדות הבאות:

ראשית, התובע בשיתוף עם המשרד לקליטת העליה לצורך מתן הלוואות לעולים חדשים מחבר העמים. ההלוואות שניתנו לעולים החדשים החל משת 1996 היה בתנאי תשלום נוחים, בריבית נמוכה ופרעון ההלוואה שהועמדה לרשות לאחר שלוש שנים מיום לקיחת ההלוואה.

עלפי הסכם ההתקשרות בינו לבין המשרד לקליטת העליה הוא פעל אך ורק בהתאם לנוהלים שהוצאו עלי ידי המשרד.

שנית, לאור העובדה כי המדובר בעולים חדשים מחבר העמים העסיק התובע פקידים השולטים בשפה הרוסית.

שלישית, משלא פרעו הלווים את ההלוואה הוא פתח נגדם תיק הוצאה לפועל ביום 14/9/05, במסגרת תיק זה נודע לתובע ממשרד הפנים כי הלווים עזבו את הארץ לצמיתות.

רביעית, כנגד הערבה השניה הגב' מילר לינה נפתח ביום 16/12/09 תיק הוצאה לפועל וזאת בגין מחצית חוב הלווים.

חמישית, ככל שהנתבע לא הבין את מהות המסמך עליו התבקש לחתום וחרף העובדה כי התובע העסיק על פי ההסכם עם משרד לקליטת העליה פקידים דוברי השפה הרוסית יכול היה לברר את מהות המסמך ולשאול כל שאלה בדבר מהות המסמך.

שישית, מאז הועמדה ההלוואה לפרעון נשלחו לנתבע הודעות על פי הכתובת שמסר לתובע. יתרה מזו, ככל שהנתבע שינה את כתובתו הרי שהוא לא טרח לעדכן את התובע בדבר ובנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו.

6)ב"כ הנתבע לא הגיב לתגובת התובע חרף ההזדמנות שניתנה לו.